פסק-דין בתיק דמ"ש 43984-11-11

פסק דין זה  עניינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והפרשים לקרן הפנסיה.

רקע עובדתי

1.         התובע עבד בשירות הנתבעת כסייר ואחראי על הסיירים מיום 1.11.09 ועד ליום 20.12.10. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בטענה כי פוטר לאלתר וזאת לאחר שפנה בבקשה לתשלום זכויותיו על פי דין.

2.         לטענת הנתבעת, התובע התפטר מעבודתו וזאת לאחר שזומן לשימוע בגין עבירות משמעת, הובהר לו כי לא יוכל להמשיך בעבודתו כסייר והוצעה לו עבודה כמאבטח, שאותה סירב לקבל. לטענת הנתבעת, שולמו לתובע כל זכויותיו ובטרם הפסיק עבודתו אף נערך לו שימוע כדין.

3.         מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבעת העיד מנהל סניף באר שבע של הנתבעת, מר יעקב קצלניק (להלן - " מר קצלניק").

הכרעה

4.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה אם פוטר התובע או התפטר.

מר קצלניק העיד כי ביום 20.12.10 בעת שהגיע התובע לעבודה, נתבקש להיכנס לשיחת שימוע ובמעמד זה הוצגו בפניו טענות הנתבעת בנוגע לעבירות משמעת שביצע (נספח 1 לכתב ההגנה). הנתבעת הודתה כי התובע לא זומן מראש לשימוע ולא נמסרו לו מראש טענות הנתבעת כלפיו. עוד ציין מר קצלניק כי במעמד שיחת השימוע הוצע לתובע לעבור לעבוד כמאבטח מן המניין באחת משתי חברות בקריית גת. בחקירתו הנגדית הודה מר קצלניק כי הצעות אלה, להבדיל מעבודה כסייר, היו בלתי מעשיות מבחינת התובע היות והתגורר באותה תקופה בעיר שדרות ולא היתה לו כל אפשרות להגיע לעבודה ולחזור לביתו.

5.         ב"כ הנתבעת עמד על הטענה כי התובע לא פוטר מהעבודה ומשהוצעו לו הצעות עבודה אחרות והוא סירב לקבלן, יש לראותו כמי שהתפטר מרצונו ואין הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

6.         אין לקבל טענה זו.

הוראות סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 (להלן-" החוק") קובעות כי -

"מי שעבד שנה אחת ברציפות ... ופוטר זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים."

ואילו הוראות סעיף 11 לחוק קובעות-

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים."

7.         ככלל, לא ניתן לטעון טענות חלופיות והתובע עמד על טענתו לפיה, פוטר מעבודתו. בעדותו הודה התובע כי הוצעה לו עבודה כמאבטח בקרית גת אך טען כי אף שרצה לעבוד, לא שובץ לעבודה.

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את תביעת התובע.

משמודעת הנתבעת לעובדה שהעבודה שהוצעה לתובע אינה מעשית בעבורו בשל המרחק ממקום מגוריו למקום העבודה המוצע, ואשר לא היתה מחלוקת כי הוא אינו יכול היה להגיע אליה בכוחות עצמו, הרי שאין לראותה כמי שהציעה עבודה חלופית ויש לראות את התובע כמי שפוטר מעבודתו.

מכאן, בין אם נקבל את טענת התובע כי פוטר מעבודתו ובין אם נקבל את טענת הנתבעת כי הציעה לו עבודה אחרת והוא סירב לקבלה, הרי שבנסיבות שהוצגו בפניי, יש לראות את התובע כמפוטר וכזכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

9.         זאת ועוד, הנתבעת שלחה לתובע מכתב הפסקת עבודה נושא תאריך 22.12.10. התובע טען כי המכתב נמסר לידיו בתום ישיבת השימוע ביום 20.12.10. הנתבעת הכחישה טענתו זו. מכל מקום ברור הוא כי התובע לא קיבל הודעה מוקדמת כנדרש ע"פ דין (ראו הוראות סעיף 4(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001). לאור האמור זכאי התובע לתשלום דמי הודעה מוקדמת.